זִיפְזִיף סיורי בוטיק ייחודיים בתל אביב, בדגש על היסטוריה,
התחדשות עירונית, שימור מבנים, קיימות וטבע עירוני

'-תוכניות להקים נמל המתחרה בנמל יפו החלו כבר עם הקמתה של תל אביב. התוכנית להקמת הנמל בקצה רחוב אלנבי של ימינו לא עלתה בקנה אחד עם תוכנית גדס ולא יצאה לפועל.
עם תחילת המרד הערבי הגדול באפריל 1936 הוכרזה שביתה בנמל יפו, ועל מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות שייצא את תוצרתו דרך נמל יפו ועליו התבססו כלכלת היישוב הוחלט להקים את הנמל העברי הראשון שישמש כנמל חלופי בתל אביב על אף התנגדות השלטון הבריטי, אשר ראה בכך כניעה לשביתה הערבית. הבריטים הסכימו להקמת מזח בצפונה של תל אביב ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט. מיקומו של הנמל נקבע בצפון העיר, אזור בו שפך הירקון מבקיע את רכס הכורכר.

מתחם יריד המזרח 1934 (חצי האי הירקוני)
פתיחתו החגיגית של יריד המזרח של שנת 1934 הייתה ב־26 באפריל 1934 במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף בתל אביב, מה שקרוי כיום: רחוב התערוכה. בפתיחה נכח הנציב העליון ארתור ווקופ. היריד שולב בחגיגות חצי היובל לייסוד תל אביב. היריד היה אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של היישוב. השתתפו בו 30 מדינות וביקרו בו כ־600,000 מבקרים במשך שישה שבועות.
היריד האחרון נערך בשנת 1936. בשל מאורעות המרד הערבי הגדול, שהחלו כשבועיים לפני פתיחתו ואשר שיתקו את נמל יפו, היה זה יריד מצומצם, רחוק מאוד מהיקפו של קודמו. אירועים רבים שתוכננו בוטלו ומציגים רבים ביטלו את השתתפותם. יריד זה גרם לחברה שארגנה אותו הפסדים כספיים. בעקבות התמשכות המאורעות ומלחמת העולם השנייה לא נערכו עוד ירידים במקום. לאחר קום המדינה הוקם מתחם ירידים חלופי, מתחם גני התערוכה.